ילקוט שמעוני על התורה
ויאמר קח נא אין נא אלא לשון בקשה את בנך א"ל איזה בן א"ל יחידך א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו א"ל אשר אהבת וכו' (כדלעיל ברמז ס"ב). ולך לך אל ארץ המוריה רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר למקום שההוראה יוצאה לעולם וחד אמר למקום שהיראה יוצאה. דכוותה ארון חד אמר מקום שאורה יוצאה לעולם וחד אמר מקום שהיראה יוצאה לעולם. ודכוותה דביר חד אמר למקום שהדיבור יוצא לעולם וחד אמר מקום שהדברות יוצאות לעולם. ר' יהושע בן לוי אמר שמשם מורה כחץ לאומות העולם ומורידן לגיהנם. ר' [שמעון] בן יוחאי אומר למקום שהוא יראוי כנגד בית המקדש של מעלה. ר' יודן אומר למקום שאני בוראה לך. ר' פנחס אמר מאתר מרוותא דעלמא. רבנן אמרין למקום שהקטרת קרבה כד"א אלך לי אל הר המור. והעלהו שם לעולה אמר לפני הקב"ה וכי יש קרבן בלא כהן א"ל הקב"ה כבר מניתיך שתהא כהן הה"ד נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. אל הארץ אשר אראך וכו' (כדכתוב ברמז ס"ג). משל למה הדבר דומה למלך שאמר לאוהבו מתאוה אני לראות על שלחני תינוק קטן מיד הלך אוהבו והביא את בנו והעמידו על השלחן לפני המלך והלך והביא את החרב לשחטו וצווח המלך עליו מה אתה עושה א"ל והלא אמרת לי מתאוה אני לראותו א"ל שמא מת. כך אמר הקב"ה לאברהם קח נא את בנך וישלח אברהם את ידו וגו' א"ל אל תשלח ידך אל הנער. א"ל והלא אתה אמרת לי קח נא את בנך א"ל שמא אמרתי לך לשחטו הוי לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה:
ילקוט שמעוני על התורה
והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים, לפי שנהג עמה מנהג בהמה לפיכך הביא קרבנה מאכל בהמה. לא יצוק עליה שמן שהשמן אור וקרוי יצהר וזו הביאה את האפלה לפיכך לא תהא אור במנחתה. לא יתן עליה לבונה, שהלבונה זכר לאמהות שנאמר אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה וזו פרשה מדרכיהן לפיכך תהא מנחתה מזכרת עון ולא מזכרת זכות. ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש וגו' ואם לא שטית טומאה תחת אישך וגו' ומן העפר וגו' הוא נברא מן העפר והיא נוצרת מן המים. ד"א למה לוקח מים ועפר ובודקה מפני שתחלתה מן המים. ד"א לפיכך היתה נבדקת במים ובעפר לפי שהן עדים שנאמר העדותי בכם וגו'.
ילקוט שמעוני על התורה
וממגד תבואות שמש מגיד שהיא פתוחה לחמה, וכך היא פתוחה ללבנה שנאמר וממגד גרש ירחים. ומראש הררי קדם מלמד שהררי יוסף קודמין להררי א"י. וממגד גבעת עולם מלמד שאבות ואמהות קרויין הרים וגבעות, שנאמר עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת וגו'. וממגד ארץ ומלואה מלמד שארצו של יוסף מלאה ואינה חסירה כל ברכה, ר' שמעון בן יוחאי אומר מעמיד אדם ספינתו בחלקו של יוסף ואין צריך חוץ ממנה כלום: